תקציר: מה גורם לאנשים לפתח דחף עז לאהוב את שונאיהם? שורשי התופעה הם נוצרים, והיא גורסת בין היתר, כי אימוץ אהבה וחמלה כלפי יריבים עשויה לשמש מגדלור של תקווה, ולסלול את הדרך לפיוס ולשלום. אני דווקא מעדיף לאמץ את קביעתו של ריקי טורס, חבר הקונגרס האמריקני (שחור והומו מוצהר): "לי יש חוק פשוט בחיים: לעולם אל תצעד עם מי שרוצים לרצוח אותך!". 

[לאוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אם יש אדם שיהודים צריכים לשנוא, הרי זה המחבל ואליד דקה, רוצח החייל משה תמם, שביחד עם אחרים, חטף את תמם והתעלל בו באותה אכזריות, אותה ראינו ב- 7 באוקטובר בעוטף. 

אבל מסתבר שיש יהודים שבעיניהם ואליד דקה ראוי לאהבה. אחרי מותו בכלא כתבה עליו ד"ר ענת מטר, מרצה באוניברסיטת ת"א: "היה שלום חבר יקר ואהוב. היית ותהיה מקור השראה אינסופי. הלב איתכן, סנאא ומילאד. עם אסעד וכל המשפחה. בפוסטים אחרים היא כינתה אותו "האינטלקטואל, החבר, אציל הנפש", וכתבה כי "העם הפלסטיני כולו איבד היום אחד מבניו המעולים ביותר".

אינני מכיר את ד"ר מטר אבל אני מוכן להתערב שאיננה מבינה מילה בערבית, שמעולם לא קראה פרק בקוראן למרות שהוא מתורגם לעברית, קל וחומק פרקים בחדית' ובסירא. יתרה מכך, אם הייתי יושב עם ואליד דקה וצוחק איתו בערבית, אין לי מושג מה היה אומר עליה...

אבל ד"ר מטר אינה לבד. היא חלק מתופעה סוציולוגית/פסיכולוגית מוזרה אבל מוכרת של אנשים שיש בהם דחף עז לאהוב את שונאיהם... בתופעה הזו נעסוק במאמר.

אהוב את שונאך...

במורכבות הרגשות האנושיים, דומה שאהבה ושנאה תופסים את קצוותיו מנוגדים של הספקטרום. עם זאת, קיים תמיד מיעוט המפתח תופעה פרדוקסלית של תחושות חיבה ואמפתיה כלפי אויביו, המבקש לפגוע בו. היבט אניגמטי זה של הפסיכולוגיה האנושית מאתגר את ההבנה הקונבנציונלית ומעורר חקירה אל מעמקי האמפתיה והסליחה.

הרצון של יחידים לפגוע בעצמם ואפילו להתאבד, מוכר וידוע. אנו מכירים את התופעה הן בקרב קבוצות בעלי חיים (הלמינגים למשל) והן בקרב קבוצות אנשים.

לאורך ההיסטוריה, יש שפע סיפורים על אנשים, שלמרות שהתמודדו עם עוינות ואיבה מצד יריביהם/אויביהם, הפגינו כלפיהם אהבה וחמלה עמוקות. מתורות פילוסופיות ועד כתבי קודש דתיים, הרעיון של אהבת האויבים חוזר על עצמו, תוך שימת דגש על הכוח הטרנספורמטיבי של סליחה וחמלה.

דוגמה כזו היא למשל התופעה הקרויה תסמונת שטוקהולם: היא מתארת מצב, לפיו בני ערובה מביעים אהדה ואמפתיה כלפי שוביהם, מפתחים רגשות קרבה אליהם, ולעתים אף מגינים עליהם ועוברים לצידם…

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'האם יש סכנה שהחטופים ילקו בתסמונת שטוקהולם?', לחצו כאן]

אהבת השונא נעוצה עמוק בשורשי הנצרות

התופעה הזו הגיעה אלינו, דרך יהדות אשכנז, מן הנצרות. ישוע מצוטט לעתים קרובות כאחת הדוגמאות הבולטות לאהבת אויביו. בברית החדשה, ישוע מפציר בחסידיו לאהוב את אויביהם, לברך את אלה שמקללים אותם, להיטיב עם השונאים אותם ולהתפלל עבור אלה שמתעללים בהם. 

למשל:

מתי 5:44 (NIV): "אבל אני אומר לכם, אהבו את אויביכם והתפללו למען הרודפים אתכם."

לוקס ו' 27-28 (NIV): "אבל לכם השומעים אני אומר: אהבו את אויביכם, עשו טוב לשונאיכם, ברכו את המקללים אתכם, התפללו על המתעללים בך."

ישוע לא רק הטיף את המסר הזה אלא גם הדגים אותו באמצעות מעשיו. לאורך כל חייו, ישוע הראה חמלה ומחילה אפילו למי שהתנגדו לו, בגד בו ובסופו של דבר צלב אותו. אחת הדוגמאות הנוקבות ביותר היא הסליחה של ישוע לאלו שאחראים לצליבתו, כאשר אמר את המילים "אבא, סלח להם, כי הם לא יודעים מה הם עושים" (לוקס כ"ג:34, נ"ב) כשהוא תלוי על לַחֲצוֹת.

תורתו של ישוע על אהבת אויביו מייצגת סטייה רדיקלית מהחוכמה המקובלת ומהנורמות החברתיות של זמנו. על ידי אתגר של חסידיו להושיט אהבה וחמלה אפילו לאלה המאחלים להם פגיעה, הדגיש ישוע את הכוח הטרנספורמטיבי של סליחה, האמפתיה והפיוס. הוא ראה בעיני רוחו עולם שבו אהבה עולה על שנאה, שבו אויבים מטופלים בכבוד ובטוב לב, ושבו רודפים אחר השלום באמצעות מעשי אהבה ולא תגמול. מאז, אהבת האויב נותרה אבן יסוד של האתיקה הנוצרית ועיקרון מנחה עבור רבים המבקשים לחקות את הדוגמה שלו לאהבה וחסד ללא תנאי. משם, היא עברה גם ליהדות האשכנזית.

השורשים הפסיכולוגיים של התופעה

שורשיה הפסיכולוגיים של תופעה זו מתעמקים במורכבות של הפסיכולוגיה האנושית ובדינמיקה של יחסים בין אישיים. הסבר סביר אחד טמון בנטייה האנושית המולדת לאמפתיה ולחיבור. אפילו לנוכח מצוקה, אנשים עשויים להזדהות עם הסבל והמאבקים של יריביהם, מתוך הכרה באנושיות המשותפת שמתעלה על ההבדלים.

יש המייחסים את התופעה לרצון הפנימי לשלום ולפיוס. בעיצומם של עימות ועוינות, החתירה להרמוניה גוברת לעתים קרובות על פני הנצחת האיבה. על ידי הגשת אהבה וסליחה כלפי אויביהם, אנשים מבקשים לשבור את מעגל האלימות ולטפח הבנה הדדית. לטענתם, היכולת לאהוב את אויביו מדגישה גם את חוסנה של הרוח האנושית. במצבים שבהם אינסטינקטים הישרדות עשויים להכתיב תגמול או הימנעות, הבחירה באהבה וחמלה דורשת כוח ואומץ עצומים. הוא ממחיש מחויבות עמוקה לעקרונות של מוסר ואתיקה, המתעלה מעל הדחף הראשוני לשימור עצמי.

יתר על כן, תיאוריות פסיכולוגיות כגון דיסוננס קוגניטיבי מציעות תובנות לגבי הפשרה של רגשות סותרים. כאשר הם מתמודדים עם הפרדוקס של אהבת אויביו, אנשים עשויים לעסוק בשינוי מבנה קוגניטיבי, ולעצב מחדש את תפיסותיהם כדי להתיישר עם רגשות החמלה שלהם. תהליך זה מאפשר שילוב של רגשות מנוגדים, המוביל לתחושת הרמוניה פנימית ולכידות.

עם זאת, התופעה של פיתוח אהבה למי שרוצה לפגוע מעלה דילמות אתיות ומאתגרת את הנורמות המקובלות של צדק וגמול. המבקרים עשויים לטעון שהרחבת האמפתיה כלפי יריבים שוללת את מעשיהם המזיקים ומערערת את האחריות. עם זאת, תומכי הסליחה דוגלים בפוטנציאל הטרנספורמטיבי שלה, תוך שימת דגש על תפקידה בשבירת מעגל האלימות וקידום הריפוי.

יש לציין כי התופעה אינה בלעדית לאינטראקציות בין בני אדם, אלא מתבטאת גם בתחום התנהגות בעלי חיים. מקרים של בעלי חיים המפגינים חמלה כלפי טורפים או יריבים, מציעים הקבלות משכנעות למורכבותם של יחסי האנוש.

דוגמה מרתקת של התופעה היא הלהט"בים שמפגינים למען דאעש והפלסטינים

שהרי, אין גורם שנרדף בקהילות אסלאמיות יותר מהלהט"ב... רק ב- 2017 התגייסו להט"בים במערב על מנת להילחם בדאעש בשל אכזריותו המתועדת כלפי הומוסקסואלית בשטחים שכבש. ועתה, נוצרת תנועה שלמה של מטורללים חברי הלהט"ב, לטובת הפלסטינים.

תגובה קולעת לטיפשות הקולקטיבית הזאת ראינו למשל בטוויטר (ראו התמונה למטה), כשמתחת לתמונת הלהט"בים המצטלמים בשמחה עם השלט "Queers for Palestine", צולמה תמונה של שני להט"בים עם חבל תלייה לצווארם ועם הכיתוב: "קווירים בתוך פלסטין" - "Queers in Palestine"... [ראו בהקשר זה את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: התעללות בלהט"ב בקהילות מוסלמיות, לחצו כאן]

לסיכום

יש שיטענו, כי התופעה של פיתוח אהבה לאויבים היא עדות לנבכי הפסיכולוגיה האנושית ולכוחה הטרנספורמטיבי של החמלה. שהיא מדגישה את היכולת המולדת לאמפתיה וסליחה, ומאתגרת את המושגים המקובלים של פתרון סכסוכים וצדק. הם יספרו לנו שכאשר האנושות מנווטת את המורכבות של יחסים בין אישיים, אימוץ אהבה וחמלה כלפי יריבים עשוי לשמש מגדלור של תקווה, לסלול את הדרך לפיוס ולשלום.

ורובנו המכריע יסתכל על התופעה הזו בתמיהה, ויראה בה טרלול גמור, וסוג של סטייה נפשית, ואיש באמונתו יחיה (או ימות...)!

לכשעצמי, אני מאמץ את קביעתו של ריקי טורס, חבר הקונגרס האמריקני (שחור והומו מוצהר): "לי יש חוק פשוט בחיים: לעולם אל תצעד עם מי שרוצים לרצוח אותך!". 

אני אימצתי את החוק הזה: "לעולם לא לצעוד עם מי שרוצים לרצוח אותך!" ואתם??

[לאוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג: 'שנאה'.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: 'האם יש סכנה שהחטופים ילקו בתסמונת שטוקהולם?'.
• הרחבת המושג, 'פרדוקס'.
• אוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי'.
• אוסף המאמרים על מורכבות האהבה.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: התעללות בלהט"ב בקהילות מוסלמיות.
• אוסף המאמרים על נצרות ונוצרים.
• אוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2021), שנאה – הגורם המאחד החזק מכולם, ייצור ידע, 3/6/21.
• פנחס יחזקאלי (2018), האם יש סכנה שהחטופים ילקו בתסמונת שטוקהולם? ייצור ידע, 24/6/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), דיסוננס קוגניטיבי, ייצור ידע, 7/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), מורכבות האהבה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 26/7/18.
• אריאל כהנא (2024), "חילוקי דעות פומביים משחקים לידיים של חמאס", ישראל היום, 3/4/24.
• פנחס יחזקאלי (2024), התעללות בלהט"ב בקהילות מוסלמיות, ייצור ידע, 29/2/24.
• פנחס יחזקאלי (2020), נצרות ונוצרים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.